ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 9 · פסוק 22

"וישא... וירד...". משמע לברכם בעומדו על גבי המזבח, וזה קצת תמוה. לכן דרשו חז"ל ב"תורת כהנים", שהברכה היתה לאחר ירידתו מן המזבח, ומקרא מסורס הוא זה. וראה דברי מלבי"ם על אתר. (פ' צו תשנ"ו)

רש"י ד"ה ויברכם, ברכת כהנים, יברכך וכו'. וקצת קשה, והרי ברכת כהנים באה רק בספר במדבר. וראה רמב"ן על אתר שכתב: ואולי כן הוא, כי סמוכה למה שנאמר שם (במדבר ז, א): "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן". (פ' שמיני תשס"ד) הערת ר' גרשון באס שי': לשאלה זו נדרש רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק בספרו "הר צבי על התורה" (עמ' ע) וכתב: ואולי יש לומר, דכאן עדיין לא ניתנה ברכת כהנים (כמבואר ברמב"ן), אלא שאהרן כיוון מלבו וברכם בברכת כהנים, ואחר כך הסכים גם הקב"ה וציוה לברך את ישראל באותן ברכות שברכם אהרן מדעתו, לכן אנו אומרים 'האמורה מפי אהרן', לרמז שאהרן חידש ברכה זו מדעתו, ושפיר איצטריך ליה לרש"י לומר ברכת כהנים, דהא עדיין לא נצטוו לברך את ישראל, אלא שאהרן חידש מדעתו את הברכות, וזהו שמחדש רש"י, שאהרן ברכם ברכת כהנים, ואף שעדיין לא ניתנה ברכת כהנים ברכם אהרן מדעתו בשלשת פסוקים אלו שבברכת כהנים.