רש"י ד"ה הרמתי ידי, לשון שבועה... וכן (כב, טז) "בי נשבעתי" - נשבע אני, וכן (כג, יג) "נתתי כסף השדה קח ממני" - נותן אני לך כסף השדה. וקחהו ממני. ע"כ. נראה שרש"י בא לבאר שני דברים, (א) הביטוי "הרמתי ידי", משמעותו שבועה. (ב) הזמן - לא עבר כי אם הווה, ועל כך מביא רש"י ראיה משני פסוקים. (פ' לך תשנ"ה)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 14 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שאלה אחרת היא, מה היה ההכרח להישבע, והרי לכאורה די בו בסירוב מנומס אבל החלטי, ולא ראיתי הערה בנדון. ואולי צריך לומר שזו היתה הדרך היחידה להימנע מוויכוח בענין זה. (פ' לך תשנ"ז)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425