רש"י ד"ה גאולה תהיה לו, מיד, אל תניחהו שיטמע. ד"ה עד שנת היבל, ...שהרי ביובל יצא, כמו שנאמר למטה, "ויצא בשנת היֹבל" (פסוק נד) וכו'. כלומר יש כאן דין מיוחד לעברי המוכר עצמו, שאינו יוצא בשש, אלא בגאולת עצמו או קרובים על ידי פדיון, ואם לא נגאל - יוצא ביובל. לא משום שהנוכרי חייב במצוות יובל, אלא שמתחילה דעתו של הנוכרי היתה שהעבד יעבוד רק עד היובל, שכן יודע הוא שעבד עברי אינו עבד עולם. (פ' בהר תשמ"ח)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 48
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425