רש"י ד"ה וירעו לנו, סבלנו צרות רבות. ע"כ. תוספת זו של רש"י, שאין בה לכאורה כל חידוש, באה לשמור על דברי משה כמספר על סבלות אבותינו ולא על רשעתם של המצרים. כך לדברי נחמה ליבוביץ שתח' בבר־אילן השבוע. (פ' חקת תש"ן) וכן ב"ספר הזכרון".
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 20 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כלומר כאן הדגש לא על מעשיהם שלהם כי אם על סבלינו שלנו ושל אבותינו. (פ' חקת תשנ"ח)
רש"י ד"ה ולאבותינו, מכאן שהאבות מצטערים בקבר כשפורענות באה על ישראל. ע"כ. לעניות דעתי יש ללמוד מכאן היפוכו של דבר. הרי הדוברים הם דור שני ליוצאי מצרים והם המצטערים על מה שעשו המצרים להם ולאבותיהם במשך דורות. וראה "שפתי חכמים" (אות ט). לדבריו, ברור ש"ולאבותינו" שכאן מתייחס לאבות האומה - אברהם, יצחק ויעקב - ולא לאבות יוצאי מצרים, שאם לא כן, היה הכתוב צריך להקדים מילת "אבותינו" ל"לנו", שהרי סבלותיהם של האבות קדמו לסבלות הבנים, ודבריו אינם משכנעים (השווה "אבל אנחנו ואבותינו חטאנו"). ושוב יש כאן נטיה זו לעל־טבעי. (פ' חקת תשמ"ט)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425