ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 22 · פסוק 6

"...ואגרשנו מן הארץ". לפי פשוטו - מן העולם. אבל אצל חזקוני מבואר, שהכוונה לארץ שלקחו מסיחון שהיתה קודם של מואב. בין כך ובין כך מדובר במלחמת התקפה של מואב, ולא בהגנה. אבל ראה דברי רש"י להלן (יא, ד"ה וגרשתיו) - 'מן העולם', ובלק לא אמר אלא 'ואגרשנו מן הארץ' (פסוק ו), אינו מבקש אלא להסיעם מעלי וכו'. כלומר בלעם היה חפץ לגרש את ישראל מן העולם ולהשמידם, ולעומתו, בלק, הסתפק בהרחקת ישראל תוך גירושם מן הארץ. (פ' בלק תש"ס)

"כי ידעתי את אשר תברך מבֹרך ואשר תאֹר יואר". מן הראוי לציין כאן לדברי בעל "משך חכמה" בפתיחתו לפרשתנו: האם עקימת שפתיו (של בלעם) הוה מעשה? ...מה לנו כי יקלל? והתירוץ האמיתי, לדעתי, כי רצה הקב"ה להטיל אימתן של ישראל על כל מלכי ארץ ישראל וכל מלכי הגויים, אשר לא יבואו לעורר קרב ברבבות אלפי ישראל. ע"כ. וראב"ע כתב (בפסוק ט): כי ה' ידע דבר בעל פעור, ואילו היה בלעם מקלל אותם, היו כל העולם אומרים, כי בעבור קללת בלעם באה המגפה. (פ' בלק תש"ס) וראה אריכות דברים בענין כוחה של קללה בדברינו לספר ויקרא (יט, יד). הערת הרב איתן שנדורפי שי': ראה גם דברי רלב"ג (בתועלת השלישי), ודברי נחמה ליבוביץ בעיוניה (עמ' 300).

רש"י ד"ה כי ידעתי וגו', על ידי מלחמת סיחון וכו'. השווה לדברי רש"י למעלה (כא, כז ד"ה המשלים... באו חשבון), שם הוא מפרט יותר. (פ' בלק תשמ"ז)

אבל קצת תמוה שסיחון הגיבור הגדול צריך עזרה שכזו כדי לנצח את מואב. (פ' בלק תשנ"א) הערת ר' חזקי פוקס שי': דומה שסיחון לא היה כה גיבור, ושתי ראיות לדבר: (א) למעלה (כא, לד) מעודד ה' את משה שלא יירא מעוג, ונראה שאודות סיחון לא היה משה זקוק לדברי עידוד כי לא היה ירא מהם. (ב) סיחון כבש את חשבון מבני מואב רק על ידי כוחו של בלעם, כמבואר ברש"י.