רש"י ד"ה חרפתי, ...ואגדה, כל זמן שאין לאשה בן, אין לה במי לתלות סרחונה. משיש לה בן, תולה בו: מי שבר כלי זה וכו'. וקצת תמוה, שהרי כל הסרחונות הללו הם ענייני ילדות, וזמנם עובר מהר. (פ' ויצא תשנ"ט) ור' נזר הקודש שנתכוונה רחל בזה לבקש על בן נוסף, כי להסרת חרפת העקרות די בבן אחד, אבל לסיבה זו יש צורך בבן נוסף, כי לאחר שיגדיל הבן, שוב לא יהא לה במי לתלות חרפתה. לכן גם אמרה "אסף את חרפתי" וקראה לו "יוסף" על שם "יוסף לי ה' בן אחר", כי הא בהא תליא.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 30 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
קשה מזה הוא עצם כינוי העקרות חרפה, שהרי העקר לא עשה כל רע ולא הוא אשם במצבו. קצת תשובה יש בדברי ר"ע ספורנו על אתר, אף כי אני מתקשה לכנות חרפה את המצב שתפילתי אינה מתקבלת, ואלו זו של אחר אמנם מתקבלת. ודומה שהמדרש שרש"י מביאו, יש בו יותר פתרון. (פ' ויצא תשס"ה)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425