ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 23 · פסוק 24

רש"י ד"ה הן עם כלביא יקום וגו', ...לחטוף את המצות - ללבוש טלית, לקרוא את שמע ולהניח תפילין. ע"כ. קשה לי סדר הדברים, כלומר קריאת־שמע לפני הנחת תפילין. וצריך עיון. (פ' בלק תשנ"ח)

והנה הכל מציינים כמקור לדברי רש"י את מדרש תנחומא לפרשת בלק (יד), ואילו שם נאמר: "'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא' - אין אומה בעולם כיוצא בהן. הרי הן ישנים מן התורה ומן המצוות. עמדו משנתן, עומדים כאריות, חוטפים קריאת שמע וממליכים להקב"ה, ונעשין אריות, מפליגין לדרך ארץ למשא ומתן" וכו'. הרי שסדר הדברים הוא של רש"י, והתמיהה עליו בלבד. וזכור לי (ראה ברכות יד ע"ב) שהקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר.

חיפשתי אצל כל מפרשי רש"י שבידי ומצאתי השאלה בדיוק כנ"ל רק אצל "משכיל לדוד". לדבריו, הזכירו חכמים קודם את מצוות הבוקר, דהיינו עטיפת טלית גדול שלובשים רק בעת התפילה וקריאת שמע, ואחר כך הנחת תפילין שהיו הולכים בהן כל היום בזמנם. ותשובתו קצת קשה לי. (פ' בלק תשנ"ח)

וראיתי במדרש תנחומא ישן (בובר) נוסח שונה למדי, אך גם בו אין תפילין מוזכרות כלל. (פ' בלק תשנ"ט) וראה דברי הגאון ר' אשר וייס שליט"א בספרו "מנחת אשר" (סימן נב אות א). הערת ר' שמואל עמנואל שי': לשאלת הסדר נדרש גם אחי יונה ז"ל בספרו "המעין המתגבר". הוא מציין שם שרבי אברהם ברלינר גורס: "להניח תפילין ולקרוא את שמע", ומוסיף "וכן נכון". לי נראה שיתכן שרש"י דירג וכתב את המצוות לפי מידת תדירותן. מצוות ציצית וקריאת שמע מקיימים כל יום, גם בשבתות וחגים, ומצוות תפילין רק בימי חול.

רש"י ד"ה לא ישכב, ...כיצד? קורא את שמע על מיטתו ומפקיד רוחו ביד המקום, ...הקב"ה שומרם ונלחם מלחמותם וכו'. לשון הרבים שבסיפא של דברי רש"י תמוה. הרי התחיל בלשון יחיד, ומה אפוא השינוי? (פ' בלק תש"ס)

רש"י ד"ה ודם חללים ישתה, נתנבא שאין משה מת עד שיפיל מלכי מדין חללים ויהרג הוא עמהם, שנאמר (יהושע יג, כב) וכו'. לא ידעתי מדוע אין רש"י מביא כאן את הנאמר להלן (לא, ח), שבוודאי אינו פחות ברור מהנאמר בספר יהושע. וצריך עיון. (פ' בלק תשנ"ח) רש"י לא הביא את הפסוק שלהלן, אלא את הפסוק ביהושע, לפי שהלשון "על חלליהם" שלהלן מוסבת על הריגת כל זכר ולא על הריגת המלכים, ואילו "אל חלליהם" האמור ביהושע מוסב על המלכים (אשר עליהם נתנבא כאן "ודם חללים ישתה"), ושם לא נזכרת הריגת כל הזכרים במדין. כך ב"רש"י כפשוטו".

גם לא ידעתי היכן יש בדברי בלעם משום נבואה לעצמו - "ויהרג הוא עמהם". (פ' בלק תש"ס) הערת ר' חזקי פוקס שי': וראה "נחלת יעקב". לדבריו, מכך שנאמר "עד יאכל טרף" בלשון יחיד, לומד רש"י־חז"ל שזו נבואה על בלעם, אבל "ודם חללים ישתה" נאמר בלשון רבים, הרי שמדובר בנבואה על מלכי מדין.