ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 27 · פסוק 1

"ועשית את המזבח" וגו'. (א) קשה לי למה אינו מזכיר כאן את הכבש, כמתבקש מן האמור למעלה (כ, כג) "ולא תעלה במעלת על מזבחי". (ב) כיצד זה שלכאורה פטור גם המזבח וגם הכבש מדין מעקה, ולפחות מלא תעשה "לא תשים דמים", והרי קשה להגביל "לביתך" דווקא! שאלה (ב) שאלתי בבית הכנסת, ורק ר' חיים שטיינר שי' ענה מיניה וביה על־פי רמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש (יא, ב) שכתב: ...למה נאמר "גגך" - למעט בתי כנסיות ובתי מדרשות לפי שאינן עשויים לדירה, אך עדיין הדברים אינם מסתדרים לי וצ"ע רב. (פ' תצוה תשנ"ג) לשאלה (ב) נדרש הרב אברהם זאב רוזנר בספרו "ועשית מעקה" (פרק ג, אות ג), וכך כתב: כבש המזבח פטור מן המעקה. ושם בהערה ח הביא כמקור את דברי הספרי (פ' כי תצא): גג למעט כבש. וראה "בית הלל" על הספרי שביאר: כבש של מזבח. והטעם: דאין להוסיף על בנין בית המקדש שלא מן הכתב, דכתיב: "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל" (דברי הימים א' כח, יט), או משום שהיה רחב ט"ז אמות, דאין חשש נפילה. וראה "תורה תמימה" לספר דברים (כב, ח אותיות עז-עח).

ובאשר לכבש (שאלה א), ראה דברי רש"י לפסוק ה ד"ה כרכב המזבח. (פ' תרומה תשנ"ד) וראה "קרן אורה" למסכת זבחים (סג ע"א על תוספות ד"ה כל כבשי) שכתב: ובאמת יפלא כי לא מצינו בתורה דבר מענין הכבש, וכל כלי המזבח נאמרו ומיטלטלין היו והכל היה מנחושת, וכבש לא קאמר, ואטו בכל עת חנייתן עשו כבש מחדש?! וגם ממה עשו, כי מאבנים לא נמצא רמז בכל כלי המשכן, ובתורה נאמרה מצוות הכבש אחר מצוות מזבח אבנים, כמו שאמר: "ואם מזבח אבנים... ולא תעלה במעלת על מזבחי", והדבר נפלא עד יגלו כלי המשכן.