רש"י ד"ה הוא אשר דברתי, הדבר אשר דברתי שאתם מרגלים הוא האמת והנכון. ע"כ. כלומר יוסף חוזר על האשמתו ללא כל התיחסות - לפחות לפי שעה - לנסיון האחים להוכיח את היותם אנשים ישרים בטענה שאין שולחים עשרה מתוך י"ב אחים למבצע ריגול. רק בפס' טו נדרש יוסף לטענה זו, וגם אז לא לגופה כי אם לאימות הנתונים שבה. (פ' מקץ תשנ"ג)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 42 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם. ...ומדרשו... לכך באנו, להרוג או ליהרג וכו'. וקשה לי, כי דומה שדברים אלה לא יתקבלו על דעת שומעם - עד כדי כך איכפת להם שהם נכונים למסור נפשם, אבל במשך כל כך הרבה שנים לא יצאו ממקומם כדי לחפש אחר יוסף, ורק עכשו, כשבאים למצרים לצורך עצמם, הם נזכרים אגב אורחא באח האבוד ומוכנים ליהרג למענו? (פ' מקץ תשנ"א)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425