רש"י ד"ה מן העוף, ...ואין תמות וזכרות בעופות. ע"כ. הניחא שאין זכרות, אך לגבי תמות, למה לא נאמר, "הקריבהו נא לפחתך" (מלאכי א, ח)? (פ' ויקרא תשנ"ז) וראה "תורה תמימה" להלן (כב, יט אות קיב) שכתב: ויש לומר הטעם שאין מומין פוסלין בעופות, מפני שהעוף מפני קלות גופו אינו מרגיש בכחותיו במום בעלמא כל זמן שאינו מחוסר אבר.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 1 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה תורים. ד"ה בני היונה. וד"ה מן התורים או מן בני היונה. בדרך כלל רש"י מפרש את משמע המילה הבודדת אחר פירושו את העניין, ואילו כאן - להיפך. (פ' ויקרא תשמ"ז)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425