בעל הטורים ד"ה לא תאכלו על הדם, וסמיך ליה "לא תנחשו". שלא ינחשו באכילה כדרך שעושין הרוצחים שאוכלין לחם על ההרוג, שלא ינקמו גואלי ההרוג. ע"כ. כאשר ראיתי קטע זה, תמהתי, כיצד זה אחד מגדולי הראשונים מבאר סמיכות "פרשיות" במנהג - זמני - של פושעים. אחר כך עיינתי במהדורת ידידי ר' יעקב קופל רייניץ שי' המפנה שם בהערה 40 לחזקוני המפנה לגמרא סנהדרין סג ע"א: מניין שאין מברין על הרוגי בית דין, שנאמר "לא תאכלו על הדם", כי כך היה מנהג האמוריים שהיו אוכלין על קבר הנרצח. ע"כ. ועדיין קשה לבאר סמיכות במנהג - זמני - של עכו"ם, אבל מצינו מעין זה הרבה גם אצל רמב"ם במורה, ועוד, ותמיד זה היה קשה לי. (פ' קדושים תש"ס)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 19 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה לא תנחשו, כגון אלו המנחשין בחולדה ובעופות, פתו נפלה מפיו וכו'. והוא שילוב של הנאמר ב"תורת כהנים" יחד עם הנאמר במסכת סנהדרין (סה ע"ב וסו ע"א). ובאשר ללשון "נחש" כתב מלבי"ם: ויתכן שהתחלת אלה היה מן הנחש, שהיו צופים בו ועושים סימנים בתנועותיו והלוכו, ומשם התפשט לנסות בדברים אחרים. (פ' קדושים תשנ"ב)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425