ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 3 · פסוק 13

"...ואמרו לי מה שמו". עצם השאלה וניסוחה תמוהים לי עכשו. כלום בוחרים בה' או מכירים בו לפי שמו? (פ' שמות תשס"ג)

והנה נראה שזוהי שאלה במקומה, ראה דברי רש"י להלן (ו, ט) ד"ה מקצר רוח, שם הוא אומר: ...ולא אמרו לי, מה שמך וכו'. (פ' וארא תשס"ג) וכן הקשה רמב"ן על אתר: הפסוק הזה אומר לך פרשני, כי לא יתכן שיאמר משה "ואמרו לי מה שמו" להיות להם אות שיאמינו בו, כי שאלת שמו ואמירתו להם אינה אות למי שלא יאמין בו מתחילה. שאם ידעו ישראל אותו השם, גם משה כהם ידע אותו, והנה ידיעתו כידיעתם ואיננה אות ומופת כלל. ואם לא שמעו בו, מה הראיה שיאמינו בדבריו כלל. והנה אחרי הודיעו את השם הגדול אמר "והן לא יאמינו לי" (להלן ד, א), ואז נתן לו אותות. ע"כ. והשיב שם: ולפי דעתי היה משה גם בעת ההיא אב בחכמה גדול במעלת הנבואה, ודרך שאלה בקש שיודיעהו מי השולח אותו, כלומר באי זו מדה הוא שלוח אליהם... והנה אמר ישאלוני על שליחותי אם היא במדת אל שדי היא שעמדה לאבות, או במדת רחמים עליונית [שם הוי'ה] שתעשה בה אותות ומופתים מחודשים ביצירה [למעלה מדרך הטבע]. וזה בעבור שאמר לו "אנכי אלהי אביך אלהי אברהם" (לעיל פסוק ו), ולא פירש שם משמותיו הקדושים כלל, ושמע משה שהבטיחו על מעמד הר סיני ומתן תורה, והוא היודע כי התורה לא תנתן בשם אל שדי הנזכר באבות רק השם הגדול שבו היה העולם, ועל כן שאל "מה אומר אלהם".