רש"י ד"ה קבה לי, זו קשה מ'ארה לי' וכו'. לכאורה קשה על הבחנה זו של רש"י במשמע שני השרשים מן הכתוב להלן (כג, יא) "לקֹב אֹיבי לקחתיך", כלומר בלק עצמו אינו מבחין בין משמעי השרשים. (פ' בלק תשס"ב) וראה "משכיל לדוד". לדבריו, לאחר ששמע בלק שבלעם אמר לקב"ה שהוא רוצה לקוב את העם ולא מנעו, אלא רק ייעצו שלא ילך עם השלוחים הפחותים הללו (פסוק יג), חזר בלק ושלח לבלעם (פסוק יז) "ולכה נא קבה לי את העם הזה".
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 22 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וצריך לציין שאונקלוס אינו מבחין, אלא מתרגם בכל הפעמים - לוט. (פ' בלק תשס"ב)
רש"י ד"ה וגרשתיו, ...ובלעם היה שונאם יותר מבלק. ע"כ. למה? הרי לא היה לו כל עסק עם ישראל? מכאן ששנאת העמים לישראל איננה זקוקה לנימוק. כך היה מאז ומעולם. (פ' בלק תשנ"ב)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425