"...זכר תזכֹּר את אשר עשה... לפרעה ולכל מצרים". לכאורה היה פשוט יותר במקרה הזה להזכיר להם מה שעשה ה' לסיחון ולעוג, שהרי זה קרה זה עתה, ואילו מעשה מצרים היה בדור הקודם, שכן כל יוצאי מצרים כבר תמו. (פ' עקב תש"ן)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 7 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואולי אינו מזכיר את מלחמת סיחון ועוג מפני שבהם הנסיות בלטה פחות מאשר בנסי מצרים. ואולי זה גם עניין של ענוה. וצריך לחפש מדוע זכירה זו אינה מנויה בין שש הזכירות שנוהגים להזכיר בסוף התפילה. (פ' עקב תשנ"ג) הערת ר' חזקי פוקס שי': בפשטות נראה שזכירה זו איננה מנויה מפני שאין בה חיוב לדורות, אלא ציווי מקומי - אם תפחד מהגויים, זכור את הדברים שעשה הקב"ה למצרים, אבל אם אינך ירא מהם - אינך מצווה לזכור.
ומכל מקום ראה מה שכתבתי למעלה בעניין הדיבור עם דור הבנים כאילו הם חוו נסי יציאת מצרים (א, א רש"י ד"ה אל כל ישראל). (פ' עקב תשס"ד)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425