ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 32 · פסוק 1

פרק זה מוקדש להתנחלותם המפתיעה של שנים וחצי שבטים מישראל בעבר הירדן המזרחי. התאור הממושך והמפורט של השיחה בין השבטים למשה רבנו ע"ה, יש מי שרוצה לראות בו ביטוי לרצון משה רבנו שלא לראות בהסכם על ירושה בעבר הירדן מזרחה מעשה מדיני כי אם עניין ששם שמים מופיע בו. דומה שראיתי מעין זה אצל הנצי"ב. אך כנגד זה קצת קשה מדברי רש"י לפסוק טז, כלומר כשמשה רצה ללמד את בעלי שיחתו דרך ארץ, אמר להם זאת במפורש ולא במשתמע. (פ' מטות תשנ"ה)

בכל הפרשה משתמע טון של שלילה לגבי עצם הרעיון להתנחל בעבר המזרחי של הירדן, אולם ראה דברי רש"י להלן (דברים לג, כא ד"ה וירא וגו' וד"ה כי שם וגו'), שם משה כאילו משבח את שבט גד על עצם הדרישה לנחלה זו. (פ' שופטים תש"ן) הערת הרב איתן שנדורפי שי': על שאלה זו ניתן להשיב על פי דבריו של הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א בספרו "טעמא דקרא" (עמ' קמו), וכה דבריו: ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד - בכל הפרשה הקדים גד לראובן חוץ מכאן, וכבר עמד בזה רמב"ן. עיין שם. ויש לומר, דבאמת לבני ראובן היה יותר מקנה ולכך הקדימן כאן. ובאמת בני ראובן כיוונו בשביל המקנה, אבל בני גד, היה עיקר כוונתן לדבר אחר, משום שידעו שמשה רבנו יהא קבור שם ורצו שיהא בחלקן, אך מפני כבודו של משה שעדיין היה חי לא רצו להזכיר קבורתו ותלו הדבר בבהמתן, וזה מפורש בפסוק "ולגד אמר וגו' וירא ראשית לו כי שם חלקת מחֹקק ספון", ופירש רש"י - "ראה ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כיבוש הארץ, כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת 'מחוקק', והוא משה". ...ולכך הקדים בני גד בכל הפרשה, שכוונתן היתה יותר לשם שמים. ע"כ. דומה שזו גם הסיבה ליחס המשתנה של משה רבנו - בפרשתנו תלו השבטים את רצונם לנחול בעבר הירדן המזרחי בריבוי המקנה, לכן קיבלו יחס שלילי. ואמנם בני גד, טעם אחר היה עמהם, אך קיבלו תוכחתם באהבה, ובלבד שלא יפגעו חלילה בכבודו של משה. ביום מותו, משהבין משה את כוונתם הנסתרת של בני גד, בא אליהם בדברי שבח "וירא ראשית לו...". ומפורשים הדברים באריכות רבה ב"נפש הגר" (דברים לג, כא) שלמד כך ב"תרגום אונקלוס", וחתם דבריו בזו הלשון: כן לומד התרגום כוונת ופירוש הכתובים אלה, כי כן דרך התרגום, להפך תמיד אחר זכות ומעלת הצדיקים שבטי יה, כמו שהראנו והוכחנו כמה פעמים. עיין שם.

כל "פרשה סתומה" היא לכאורה שיחה חדשה. כך למדתי עם אסף שי'. ובפסוק ח מתפרצים זכרונות מרים מלפני ל"ח שנה! (פ' מטות מסעי תש"ן) וראה מש"כ להלן (פסוק כ).

חצי שבט מנשה אינו מוזכר כאן, ומשה אף לא מוכיח אותם (פסוק ז שם). וראה מש"כ למעלה (כז, א) ולהלן (פסוק לג).