רש"י ד"ה בחרי אף, על שאמר לו "אל תסף ראות פני" (י, כח). ע"כ. וקשה לי: (א) למה לא מסופר על כעסו זה של משה רבנו ע"ה למעלה (י, כח)? (ב) מה מקום מצא לו משה רבנו ע"ה לכעוס על פגיעה זו, הרי כבר היה רגיל ליחס של זלזול ושל אי־קיום הבטחות? כלום לא יותר הגיוני לומר שהתמרונים האין־סופיים של פרעה גדשו את הסאה והביאו לידי כעסו של משה רבנו ע"ה? (פ' בא תשל"ה, תשנ"ג) יתכן שכעסו של משה היה על זה שבסופו של דבר, על אף כל המכות וכל האזהרות, פגישתו האחרונה עם פרעה הסתיימה בצורה מבישה כזאת. לא כך תיאר לעצמו את הסיום של שליחותו לפרעה. ועוד: אמירתו החצופה של פרעה למשה שלא יעיז לבוא אליו פעם נוספת לא היתה רק פגיעה במשה (השליח), אלא גם פגיעה בכבודו של הקב"ה (המשלח) (הערת ר' שמואל עמנואל שי').
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 11 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425