רש"י ד"ה יצנף, ...כמו "ותנח בגדו" (בראשית לט, טז) - ואחתתיה. ע"כ. וקשה לי, דהרי שם אינו מדובר בלבישה כי אם בהנחה במקום מסויים לשם שמירה. (פ' אחרי־מות קדושים תשס"א) ואכן כך הקשה רמב"ן: ולא נתברר לי דעת אונקלוס בזה, כי הצניפה סיבוב שיגלגלנה בראשו כצניף, ולמה יתרגם אותה בהנחה בלבד. ע"כ. וב"ספר הזכרון" כתב: והנה אנחנו יכולים לתקן דעת אונקלוס לפי מנהג הארצות האלה שאינם צונפים המצנפת בכל פעם סביב ראשיהם ומתירים צניפתה כשיסירוה מראשיהם, אלא צונפים אותה היטב פעם ראשונה עד שנעשית כמין כובע, ומסירים אותה צנופה בעת השינה, וחוזרים למחר ומניחים אותה כמות שהיא, בלי צניפה וגילגול בכל פעם.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425