רש"י ד"ה ומזה מי הנדה, רבותינו אמרו שהמזה טהור, וזה (פסוקנו) בא ללמד שהנושא מי חטאת (יומא יד ע"א; נידה ט ע"א) וכו'. הרי זו דרשה העוקרת מקרא מפשוטו, ובתור שכזו מאוד מעניינת. (פ' חקת תשנ"ו) ואכן שואלים תוספות במסכת נידה שם (ט ע"א ד"ה מאי): "ומנא לן לאפוקי קרא ממשמעותיה?", ומשיבים, שכיון שהתורה אמרה "והזה הטהור על הטמא", משמע שהמזה טהור אף לאחר שהיזה.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 19 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וראה "העמק דבר" על אתר. לדבריו, בכל המקראות נאמר "השורף", "האוסף", "הנוגע" - בה"א הידיעה, ואילו כאן שינתה התורה וכתבה "ומזה" ולא "והמזה", ללמד שאכן אין מדובר על המזה אלא על הנושא שיעור הזיה. (פ' חקת תשנ"ח)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425