ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 10 · פסוק 17

"ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן". לפי משמעות הפסוקים היה סדר הנסיעה כך: (א) דגל יהודה (פסוק יד). (ב) בני גרשון ובני מררי (פסוק יז). (ג) דגל ראובן (פסוק יח). (ד) בני קהת (פסוק כא). (ה) דגל אפרים (פסוק כב). (ו) דגל דן (פסוק כה). וכך הבינו פירוש הטור והחזקוני (לפסוק כא) בדעת רש"י. אבל בברייתא של מלאכת המשכן (פרק יג) הסדר שונה: (א) דגל יהודה. (ב) דגל ראובן. (ג) בני גרשון ובני מררי.<fj> (ד) דגל אפרים. (ה) בני קהת. (ו) דגל דן. ולפי רמב"ן על אתר, מה שאמרו בברייתא "תקעו והריעו ותקעו ונסע דגל מחנה ראובן" פירושו: שיסע דגל מחנה ראובן, ומיד, עוד לפני שדגל ראובן נסע, מקדימים בני גרשון ומררי ונוסעים לפני בני ראובן. לפי זה גם סדר הנסיעה שבברייתא מתאים לסדר הפסוקים. (פ' בהעלתך תשנ"ב)

רש"י ד"ה והורד המשכן, ...והארון וכלי הקדש של משא בני קהת עומדים מכוסין ונתונין על המוטות עד וכו'. הביטוי "ונתונין על המוטות" קשה. הרי המוטות נתונים בהם, ולא הם במוטות. (פ' בהעלתך תשס"א) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: למעלה (ד, י; שם, יב) כבר נאמר "ונתנו על המוט" (וראה דברי רשב"ם לפסוק י שם).

רש"י ד"ה והורד המשכן. מכאן משתמע שאכן כקורה הלכו לדעת רש"י. וכך גם משמע מדבריו לפסוק כא. וראה מה שכתבתי למעלה (ב, ט) ולהלן (בפסוק כה). (פ' בהעלתך תשנ"ט)