רש"י ד"ה בעבור תהיה לי, זאת. ד"ה לעדה, לשון עדות של נקבה. ע"כ. נראה שרש"י מבקש לקבוע לשון "תהיה", אם הוא נוכח זכר, או שמא נסתר נקבה. אם לשון זכר, הרי זה יוסב על אבימלך, אך יקשה לשון "עדה". ואם לשון נקבה, צריך לומר שהכוונה לצאן או להצבתן בנפרד. נראה שרש"י נוטה לאפשרות השניה, שכן הוא מדגיש את לשון הנקבה של "עדה". (פ' וירא תשמ"ד)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 21 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שאלתי את ר' אביגדור נבנצל שליט"א ואמר לי, או על הנתינה או על הצאן - ז' הכבשת, אך שתי האפשרויות אינן נראות לי, שהרי המלה "נתינה" אינה מוזכרת, ואם הכוונה לצאן או לכבשות, צריך לשון רבות. (פ' וירא תש"ן)
והעיקר, מה רש"י רוצה לבאר בתוספת "זאת"? (פ' וירא תשנ"ד) ור' גור אריה שנאמר "בעבור תהיה לי" בלשון נקבה, וכן "לעדה" לשון נקבה, ואם־כן אין לפרש שדיבר אל אבימלך - "למען תהיה לי" אתה "לעדה", שאם־כן צריך היה לומר לשון זכר "לעד". וכן אין לפרש שהכוונה על הכבשות, שאם־כן היה צריך לומר לשון רבות "תהיינה". אלא הכוונה שתהיה לקיחת הכבשים מאברהם לעדה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425