"ולא תותירו ממנו עד בקר". וטעמו של בעל "ספר החינוך" (מצוה ח) הוא: כדרך מלכים ושרים שאינם צריכים להותיר מתבשילם מיום אל יום. (פ' בא תשס"ה)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה עד בקר, ...והנותר ממנו בבקר ראשון, עד בקר שני תעמוד ותשרפנו. ע"כ. וצריך לבדוק, אם לשון "ממחרת" ו"עד בקר" פירושם אכן בבוקרו של יום א' דחול המועד, או שמא מותר־צריך לשרוף הנותר מיד עם צאת החג. (פ' בא תשמ"ב) וראה ברייתא בפסחים ג ע"א ורמב"ם בהלכות פסולי המוקדשים (יט, ד), שאין שורפים את הנותר אלא בבוקר יום ט"ז כי שריפת הנותר צריכה להיות דווקא ביום, שנאמר: "והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף" (ויקרא ז, יז). וראה תוספות ד"ה שלא בזמנו (יבמות עב ע"ב) ודברי "בית הלוי" על אתר.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425