רש"י ד"ה ונסך, לספלים... ומשם יורד לשיתין במזבח בית עולמים, ובמזבח הנחשת יורד מן המזבח לארץ. ע"כ. וקשה לי, כיצד זה "יורד" היין מן גג המזבח, והרי זה שטוח היה? (פ' תצוה תשס"ב) בבית ראשון גלשו המים והיין מגג המזבח לרצפת העזרה, שם חילחלו לתוך נקב שהיה ברצפה בסמוך למזבח. ובבית שני, חילחלו המים והיין לתוך נקב שהיה בגג המזבח עצמו בין שני הספלים. נקב הנסכים היה עמוק מאוד והגיע עד לתהום, ונקרא "שיתין". למעשה היה זה אותו נקב עצמו בבית ראשון ובבית שני, אלא שהמזבח בבית שני התרחב בארבע אמות בדרום ובמערב, ואותן ארבע אמות 'קלטו' את נקב הנסכים והוא הפך להיות תחת המזבח, ולכן פתח הנקב החל מתוך המזבח עצמו. ראה "שיעורים בספר ויקרא" של ר' אליעזר מרדכי בן־שם (ח"א עמ' עד) וראה רש"י למסכת זבחים (סא ע"ב ד"ה שיתין הוסיפו).
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 29 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425