ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 24 · פסוק 49

"...ואם ישכם עשים חסד ואמת את אדני". לא ידעתי, מה שייך כאן אמת, ומהו החסד בכך שיתנו את הבת לבנו של נשיא אלהים עתיר נכסים, והרי תאוות ממון היתה קיימת בבית זה, ראה רש"י למעלה (כט), ומה בכך אם תינשא למרחקים ולא יראוה עוד. (פ' חיי תש"ס) ור' רד"ק שכתב: אמת הוא שאתם חייבים בכבוד בני משפחתכם, כל שכן אברהם שהוא גדול משפחתכם אם שאל מאתכם בתכם לבנו שאתם חייבים לעשות רצונו, וחסד יהיה אם תשלחוה לו לארץ אחרת.

"ואפנה על ימין או על שמאל". תרגום אונקלוס: על ימינא או על שמאלא, ויונתן בן עוזיאל מתרגם: על דרומא או על ציפונא, דהיינו כמי שעומד עם הגב לים, וכפי שכבר ראינו למעלה (יג, ט). (פ' חיי תשס"ג)

רש"י ד"ה על שמאל, מבנות לוט שהיה יושב לשמאלו של אברהם. ע"כ. וקשה לי, איזו הוה אמינא היא זו להשתדך עם בנות לוט שזינו עם אביהם. (פ' חיי תשמ"ז)

ולמה לא יאמר העבד שיש אופציה להשתדך עם ענר, אשכל וממרא, כדברי רש"י למעלה (ח ד"ה ונקית משבעתי). וקשה לומר - כפי שביקש לומר ידידי ר' יצחק הדס שי' - שעבד אברהם אומר דבריו על־פי רצון אברהם לקחת ליצחק מבנות המשפחה, ועל כן הוא אומר לבתואל וללבן, אכן אתם משפחה, אך יש ענפי משפחה אחרים, שהרי גם ישמעאל ולוט ממשפחת אברהם הם, כי היות בנות לוט ממשפחת אברהם אינו מכפר על היות צאצאיהן ממזרים. (פ' חיי תשמ"ט)

ולא רק זו, כי אם גם - בנות לוט ידועות לשמצה, ראה רש"י למעלה (כ, א ד"ה ויסע משם אברהם), ואף צריך להיות הפרש גיל גדול בין בנותיהן של בנות לוט ולבין יצחק, שהרי זה הפרש של שני דורות, אף שמצינו הפרש גדול יותר בין נח לנעמה. (פ' חיי תש"ס)

ושמא מותר לומר שבדבריו של עבד אברהם אין אלא טיעון של נושא ונותן אורינטאלי ממולח שבונה על אי־ידיעת פרטים מדוייקים אצל שותפו למשא ומתן, ואז כל טענה מותרת. (פ' חיי תש"ס) וכן במשכיל לדוד.

ומעניין הוא שכאן מתרגם אונקלוס "שמאלא", ואלו רש"י רואה במלה שמאל ציון גיאוגראפי (בעקבות בראשית רבה ס, ט) בעוד שלמעלה (יג, ט) המצב הפוך, אונקלוס מתרגם: צפונא ואלו רש"י מדבר על ימין ושמאל כלשוננו. (פ' חיי תשנ"א)