"ולמען תספר באזני בנך ובן־בנך" וגו'. מסורת אמיתית היא זו שעוברת לא רק מאב לבנו כי אם גם מן הבן לנכד, כי רק זו מבטיחה המשך בקו אחד־אחיד גם בעתיד, בלא סטייה במסירת הדברים לדור הרביעי. ולכאורה זהו מה שהכתוב אומר להלן (פסוק ט) "בנערינו ובזקנינו נלך", כלומר אנחנו והדור שלפנינו והדור שלאחרינו. ואולי זהו הפשט בדברי הגמרא (קידושין ל ע"א): כל המלמד את בן בנו תורה, מעלה עליו (על בן בנו) הכתוב כאילו קיבלה מהר סיני. (פ' בא תשמ"ח) כך מבואר גם בהסברו השני של המהרש"א על הגמרא שם (הערת ר' חזקי פוקס שי').
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 10 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425