"והקריב ממנו קרבנו". ודאי שכל הנטיות והכינויים של לשון גוף שלישי זכר שבפסוקים יב-יג מוסבים על השם "קרבן", שהרי עז שבפסוק יב הוא לשון נקבה, שכן הצאן מתחלק לכבשים ועזים, ובמשפחת העזים: הגדול - מגיל שנה ומעלה - נקרא שעיר (או לחילופין: תייש, עתוד, צפיר) והגדולה נקראת שעירה (או לחילופין: תיישה), לעומת זאת הקטן נקרא שעיר עזים (או לחילופין: גדי, גדי עזים, שה) והקטנה נקראת שעירת עזים (או לחילופין: עז, גדיה, שה). קשה אפוא לשון פסוקנו "והקריב ממנו קרבנו" שלפי הנ"ל "ממנו" פירושו - מקרבנו, ומה זה אפוא ממנו יביא קרבנו. אלא אם כן נאמר שאין הכתוב מקפיד כאן על כגון דא, וכבר ראינו כזה. (פ' ויקרא תש"ן, תשנ"ד)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 3 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואולם ראה ראב"ע לפסוק יב שכתב: ואם עז - ממין העז, זכר או נקבה. (פ' ויקרא תש"ס)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425