"...ושבת עד ה' אלהיך" וגו'. לפי רמב"ן הרי זה לשון עתיד ולא ציווי - "גם זה רמז לגאולת בבל" וכו'. ואילו להלן (ל, ב) הוא מפרש גם לשון ציווי וגם לשון הבטחה. ולא ידעתי, מניין לו הבחנה זו. (פ' דברים תשנ"ד)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 4 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425