רש"י ד"ה לא אכלתי באֹני ממנו, מכאן שאסור לאונן (ספרי). ע"כ. מסתבר שמדובר במעשר שני ונטע רבעי המוזכרים למעלה ומותרים באכילה לבעלים, ותיבת "ממנו" מוסבת על "הקֹדש" ("בערתי הקֹדש מן הבית"). (פ' כי־תבוא תשנ"א)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 26 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"...ולא בערתי ממנו בטמא" וגו'. ביעור זה, לשון אכילה הוא, הן לפי רש"י הן לפי רמב"ן, והרי זה לשון תמוה. וראה ראב"ע - "השחתי מהקדש". כלומר לא השחתתי את הקודש על־ידי טומאה. ומעין זה, על פי יבמות (עג ע"ב), רש"ר הירש. ותרגום אונקלוס מתרגם "ולא פלֵתי", כלומר לא הפרשתי־הסרתי ממנו בטמא. (פ' כי־תבוא תשמ"ט)
וראה אונקלוס למעלה (פסוק יג) "פלתי מעשר קודשא", כלומר הפרשתי מעשר שני (שיש לו קדושה), והוא כספרי שרש"י מביאו. (פ' כי־תבוא תשמ"ט) הערת ר' זאב נוימן שי': ובחומש "תורת חיים" תרגום אונקלוס כאן כמו למעלה.
רש"י ד"ה ולא בערתי ממנו בטמא, ...והיכן הוזהר על כך? "לא תוכל לאכֹל בשעריך" (למעלה יב, יז), זו אכילת טומאה וכו'. שם אין רש"י אומר מאומה, ולכאורה מקבל שם פשוטו כמשמעו - איסור אכילת מעשר שני מחוץ לירושלים. ואם כן, האמור כאן "זו אכילת טומאה" קשה. ואילו הסיפא "אבל זה לא תוכל" וכו' בוודאי קשה, וצריך עיון. (פ' כי־תבוא תשנ"ז)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425