"...כי אם בתולה מעמיו יקח אשה". לא ידעתי מה חידוש יש כאן אחר שכבר נאמר בפסוק הקודם "והוא אשה בבתוליה יקח". ופירושו של רמב"ן שהראשון הוא לאו הבא מכלל עשה והשני עשה, קשה לי. וראה דברי חזקוני על אתר. (פ' אמור תשנ"ט) וראה "העמק דבר" שחזר הכתוב ללמדנו כי מתחילה ראוי לכהן שיקח "אשה" - גדולה בדעת ומשכלת ביראת ה', אבל אם אינו מוצא, רשאי לישא אפילו בת הדיוט מישראל "מעמיו", ובלבד שלא ישב בלי אשה.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 21 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה וחללה, שנולדה מפסולי כהונה. ע"כ. קצת קשה, למה רש"י חוזר כאן על מה שבאר למעלה (פסוק ז). וראה "שפתי חכמים" (אות ת). (פ' אמור תשמ"ז)
וראה הערה לט אצל ר' שמואל פ. גלברד ב"לפשוטו של רש"י", שכתב: לפי ההלכה אלמנה האסורה על כהן גדול אסורה גם אם התאלמנה מן האירוסין וכן גרושה. לכן רש"י מפרש שוב "חללה" כי כאן הפירוש שונה מ"חללה" שאצל כהן הדיוט. שם "חללה": שנולדה מן הפסולים וכו'. וכן שנתחללה מן הכהונה על ידי ביאת אחד מן הפסולים לכהונה. ואילו כאן פירוש "חללה" רק שנולדה מפסולים. משום שבלאו הכי כל אחת משלוש הנשים - אלמנה גרושה וחללה - ייאסרו לכהן גדול למרות שהיא "אשה בבתוליה". ולכן נאמר בפסוקנו "זונה" בלי ו"ו־החיבור ללמדנו שיש להבדיל בין אלמנה גרושה וחללה לבין זונה. (פ' אמור תשנ"ג)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425