רש"י ד"ה כצאתי את העיר, מן העיר, אבל בתוך העיר לא התפלל וכו'. והוא על פי שמות רבה (יב, ה). ותמהתי למה אין רמז לעניין זה - שלא התפלל בתוך העיר - לא במכת הצפרדעים (ח, ח - "ויצא משה ואהרן מעם פרעה") ולא במכת הערוב (שם, כה - "אנכי יוצא מעמך והעתרתי"), והרי הללו קדמו. שאלתי את ר' בנציון קריגר שי' בשבת בבוקר, ובערבית סיפר לי, כי מצא באחד הספרים, כי דווקא בשעת מכת הברד כשבהמות המצרים - הן אליליהם - מצויות היו בעיר, משה רבנו לא התפלל שם - בגין הבהמות־האלילים, אך לא כן בשעת מכת צפרדע וערוב שאז היתה בהמתם בשדות. (פ' וארא תשנ"ב)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 9 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עתה מצאתי תשובתו של ר' בנציון קריגר שי' ב"שפתי חכמים" (אות כ) בשם "דבק טוב" ושם מובאת תשובה נוספת בשם "נחלת יעקב": במכות צפרדעים וערוב היה למשה זמן להתפלל ("למחר") ולא הוצרך לגלות לפרעה שהוא יוצא מן העיר, אבל כאן נלחץ פרעה ורצה שיופסק הברד מיד, לכן הוצרך משה לאמר לו "כצאתי את העיר". (פ' וארא תש"ס)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425