רש"י ד"ה שתי נשים, כך היה דרכן של דור המבול, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש וכו'. ושם ד"ה צלה, היא של תשמיש וכו'. וקשה לי שהנה להלן (כב) מפורש שגם צלה ילדה - את תובל קין ואת ענה. וראה שפתי חכמים (אות ק). ויש אומרים שעל כן נקרא למך, שלא ידע להכין כוס של עקרין. אחרים אומרים שנקרא כן על שום עצם לקיחתו שתי נשים. וזכורני שבאשכנז אמרו, שנקרא כך על שם שברוב "למכיותו" הרג את בנו, כדברי רש"י להלן (כג, ד"ה שמען קולי). (פ' נח תשמ"ח)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 4 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עכ"פ ברור שהכינוי "למך" נובע מלמך זה, בן מתושאל ולא מלמך בן מתושלח, אך תמוה שדווקא שם זה מופיע פעמיים, דבר שלא מצאנוהו הרבה בתורה. (פ' בראשית תשס"ד) ור' להלן (ה, כה).
רש"י ד"ה עדה וד"ה צלה. המדרש (בראשית רבה כג, ב) קובע קביעתו על־פי הרמז שבשמות הנשים הללו. (פ' בראשית תשנ"ד)
רש"י ד"ה צלה. ראה דברי דעת זקנים מבעלי התוספות שאמנם צלה היתה אותה של תשמיש, אך לא הועיל לה כוס של עקרין וילדה גם היא כמפורש: "וצלה גם היא ילדה". (פ' בראשית תשס"א)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425