"לא תאפה (המנחה) חמץ". לא המנחה הקרבה ולא שייריה הנאכלים. איסור זה מובן באשר לשיירים הנאכלים על ידי הכהנים, שכן מוסיפים להם מים ומכינים מהם עשר חלות מצות. אך קצת קשה, מהי סכנת החימוץ ביחס לחלק הנקרב, שהרי נתנו בו רק שמן ולא מים. (פ' צו תשנ"א) הערת הרב איתן שנדורפי שי': אמנם אין מפורש בפסוקים שנותנים מים במנחות, אבל למדו חז"ל (מנחות נג ע"א) מן המילים "מצה תהיה" (ב, ה) - מכאן לכל המנחות שנילושות בפושרין, ומשמרן שלא יחמיצו. וכך נפסק ברמב"ם (מעשה הקרבנות יב, כא): כל המנחות הנאפות נילושות בפושרין. ישנן רק שתי מנחות שאין נותנים בהן מים - מנחת סולת ומנחת נסכים.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 6 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה לא תאפה חמץ חלקם, אף השירים אסורים בחמץ (מנחות נה ע"א). ע"כ. לכאורה הגמרא־רש"י מנוגדים כאן לטעמי המקרא תכלית הניגוד. היה ראוי לאסוף את כל המקומות שבהם רש"י נדרש לטעמי המקרא וגם כאשר הוא מתנגד להם, אף בלי לציין זאת. (פ' צו תשס"ב) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: אין זה מנוגד. אם אמרה תורה שלא תאפה חמץ וש"חלקה נתתי אותה", משמע שאף חלקם לא יאפה חמץ.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425