"...ושים באזני יהושע כי מחה אמחה" וגו'. וקשה לי טובא: (א) לא כתוב כאן, מה לשים באזני יהושע, ואם לשים באזני יהושע את ההבטחה שאמחה (אני ה') "את זכר עמלק", (ב) קשה - למה דווקא באזני יהושע? והנה רש"י מנסה לענות על שאלות (א) ו(ב), אבל אינו מראה, היכן ניסה יהושע לקיים "ציווי" זה. (פ' בשלח תשנ"ו, תשס"ה) וראה רמב"ן שכיון שנצטוו להכרית תחילה שבעה עממין ולנחול את הארץ ורק אחר כך למחות את עמלק ("והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל איביך מסביב... תמחה את זכר עמלק" - דברים כה, יט), לכן לא היה בידו של יהושע לקיים הציווי, ולא הגיע זמן קיומו עד מלוך שאול (שמואל א' ט, ו).
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 17 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425