רש"י ד"ה וייטב בעיניו, הודה, ולא בוש לומר, לא שמעתי. ע"כ. ומי כמו רש"י לקח מוסר מכאן - ואינו בוש לומר "ולא ידעתי". (פ' שמיני תשנ"ז)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 10 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא ברור לי, אימתי משתמש הכתוב בכינוי בלשון יחיד ואימתי בלשון רבים, כגון: (ג) "אֹתה תאכלו" (ח) "טמאים הם לכם" (ט) "אֹתם תאכלו" (י) "שקץ הם לכם" (יא) "ושקץ יהיו לכם" (יב) "שקץ הוא לכם" (יג) "שקץ הם" (כ) "שקץ הוא לכם" (כג) "שקץ הוא לכם" (כו, כז) "טמאים הם לכם" (כח) "טמאים המה לכם". ועוד. (פ' שמיני תש"ן)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425