ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 30 · פסוק 1

"ועשית מזבח מקטר קטרת" וגו'. לכאורה היה מקום ציוויו צריך להיות למעלה, במחציתה הראשונה של פרשת תרומה, יחד עם כל הכלים. וראה רמב"ן על אתר שכבר שאל כך וכן רש"ר הירש. ועתה ראיתי שגם "אור החיים" הק' דן באריכות בשאלה זו, ראה למעלה (כה, ט בסוף). וראה מה שכתבתי להלן (לה, טו). (פ' תצוה תש"ס)

והנה יש תשובה בדברי הרב המג"ן (רבי משה בן רבי יהונתן גלאנטי, רבה של ירושלים), המובאים בספר "חכמיהן של ד' ערי הקודש" של ד"ר גיורא פוזיילוב שי' שעל עריכתו אני עובד כעת (ראה שם כרך ב, נספח ב עמ' 85 - מקור הדברים בספרו "קרבן חגיגה", הכולל דרשות למועדי השנה, דף נה ע"א). אי"ה יהיה הספר מוכן כשנקרא פ' תצוה בפעם הבאה. (פ' אמור תש"ס)

והנה הגיעה שבת פרשת תצוה תשס"ב והספר הובטח לי לשבוע הבא. (פ' תצוה תשס"ב) וכך נאמר שם: רבים בתורה ובראשם הרמב"ן ז"ל נתקשו למה פרשת מזבח הקטורת לא נכתבה עם כל הכלים... והקב"ה... האיר עיני... שכוונת תורתנו הקדושה לרמוז לנו דין אחד - שמזבח הקטורת אינו כמזבח העולה, שאם אין מזבח אין מקריבין קרבן ואפילו נפגם (כמו שהובא בזבחים נט ופסקה הרמב"ם ז"ל בהלכות פסולי המוקדשין ג, כב). אך במזבח הקטורת - מזבח הקטורת שנעקר מקטירין קטורת במקומו, דאינו מעכב המזבח (כמובא שם בגמרא)... ואם־כן מה נעמו סדרי תורתנו הקדושה, דלהכי לא נכתב במקומו - להודיענו שאינו מעכב ומקטירין במקומו. ע"כ. ומעין זה בדברי "משך חכמה" על אתר ד"ה ועשית מזבח מקטר קטורת. ור"ע ספורנו כתב (ל, א ד"ה מזבח מקטר קטרת): ...לא הוזכר זה המזבח עם שאר הכלים בפרשת תרומה: (א) כי לא היתה הכוונה בו להשכין האל יתברך בתוכנו, כמו שהיה הענין בשאר הכלים... (ב) גם לא היה עניינו להוריד מראה כבודו בבית, כענין מעשה הקרבנות... אבל היה ענין זה המזבח לכבד את האל יתברך אחרי בואו, לקבל ברצון עבודת עמו בקרבנות הבקר והערב, ולשחר פניו במנחת קטורת, על דרך "הבו לה' כבוד שמו, שאו מנחה ובאו לפניו" (דברי הימים א' טז, כט). וראה דברי ראב"ע (למעלה כה, ב). ורבי אברהם סבע בספרו "צרור המור" כתב: הנה חתם מלאכת המשכן במזבח הקטורת, לפי שהוא הכלי היותר נבחר (זולת הארון שציוה בראשונה), לפי שהוא מכפר ומעשיר ומשמח, כאומרו: "שמן וקטרת ישמח לב" (משלי כז, ט), ותחלת המחשבה סוף המעשה. כי תכלית עשיית המשכן הוא לכפר על מעשה העגל - והתורה היא מכפרת, והקטורת הוא עוצר המגפה ומסלק חרון אף מישראל. וכבר ידעת מאמרם ז"ל - הכל הולך אחר החתום. ולכן חתם כל דברי המשכן במזבח הקטורת, לפי שהוא מקשר כל דברי המשכן... ומזה הטעם בעצמו אנו אומרים הקטורת בכל יום ויום בבקר ובערב אחר כל התפלה. לפי שהקטורת היא חותם הכל וקישור הכל. וחותם התפלה היא הקטורת, שמקשר כל התפלה ועושה ממנה עטרה וקושרה כתר לקונו יתברך. ע"כ. והוסיף הרב איתן שנדורפי שי': בהשמטות ומילואים שבסוף פירוש רמב"ן (מהדורת מוסד הרב קוק עמ' תקעג) מפנה הרב חיים דב שעוועל לספר "קדושת לוי" שם ישנו תירוץ נוסף לקושיה זו. כאן ציוה הקב"ה לעשות את אהרן כהן גדול, ולעשות לו בגדי קודש - בגדי כהונה, ושמא חס וחלילה יהיה קטרוג על זה כאשר היה בסוף מחלוקת קרח על הכהונה של אהרן, לכך ציוה הקב"ה אחר שנמשח אהרן בכהונה לעשות מזבח מקטר קטורת, ועל ידי הקטורת הוברר כי זה הציווי מהקב"ה שאהרן יהיה כהן גדול, כאשר היה באמת בסוף מחלוקת קרח בקטורת. וראה אריכות דברים ב"תורה שלמה" על אתר (אות א).