רש"י ד"ה לעיני כל ישראל, שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם וכו'. הגם שמעשהו זה של משה נחשב לחיובי - "יישר כוחך ששברת" (שבת פז ע"א) - הרי כשלעצמו הוא מעשה מעציב. אותם הלוחות שלקבלתם ציפו מ"ט יום (ועוד ארבעים יום, שבהם היה משה רבנו בהר סיני) מאז יציאתם ממצרים, נשברו לעיניהם, בלא שהיתה ערובה לכך שיקבלו אחרים תמורתם, ותמוה אפוא שרש"י מסיים את פירושו לתורה באיזכור אירוע זה. ושמא אפשר לומר שיש כאן משום קשר בין סופה של תורה לתחילתה - יש בריאה ויש שבירה שיש בה משום בריאה, בחינת "סתירת זקנים בנין". לא יתכן שעגל זהב והלוחות יתקיימו בכפיפה אחת, ועל כן היה בשבירת הלוחות משום בריאת מציאות נאותה. (מוצאי שמיני עצרת תשמ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 34 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ראיתי שרש"י התחיל פירושו לתורה באות אל"ף וסיימו באות תי"ו, ולא בכדי הוא זה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425