"וזכרתי את בריתי". אין לי אלא אבות, אמהות מנין? תלמוד לומר "את", ואין אתים אלא אמהות וכו' ("תורת כהנים" על אתר). לעניות דעתי יש ראיה לכך שצריך לדרוש אתים, מן הסיפא של הפסוק, "והארץ אזכר", בלא את. (פ' בחקתי תשמ"ה)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסוק 42
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה וזכרתי את בריתי יעקוב וגו', למה נמנו אחורנית - כלומר כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי, הרי יצחק עמו וכו'. והוא על־פי הדרשה ב"תורת כהנים", אלא שם הסדר הפוך - אם אין מעשה אברהם, כדאי מעשה יצחק וכו'. ולא ידעתי למה שינה רש"י מזה. ואם עשה כן כדי להישאר נאמן יותר על סדר הפסוק, נשאלת השאלה, מדוע לא עשה כן הדרשן שב"תורת כהנים". (פ' בחקתי תשמ"ה) הערת ר' חזקי פוקס שי': בביאור ה"חפץ חיים" על ה"תורת כהנים" הקשה על לשונו ולבסוף הסיק שנכון לגרוס כמו הגר"א שהגיה ב"תורת כהנים" כלשון רש"י.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425