ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 1 · פסוק 16

רש"י ד"ה ואצוה את שפטיכם, ...אם בא דין לפניך פעם אחת ושתים ושלוש, אל תאמר, כבר בא דין זה לפני פעמים הרבה, אלא היו נושאים ונותנים בו. ע"כ. אכן כך נותנת הסברה, שהרי הרבה תלוי בסיטואציה שבה התרחש המקרה הנידון, ולא בכדי אין הלכה חתוכה. אך לכאורה חסרה במילות הד"ה המילה: וגו', כי הדברים נלמדים מן ההמשך - "שמֹעַ בין אחיכם". ודברי "שפתי חכמים" (אות כ) אינם מסתברים, וב"ה כיוונתי לדברי רא"ם. (פ' דברים תשמ"ז) ולפי "גור אריה" הלימוד הוא מהמילה "ואצוה" שהיא לשון זירוז.

רש"י ד"ה בעת ההִוא, משמיניתים, אמרתי להם, אין עכשו כלשעבר וכו' (ספרי טז). ראה מה שכתבתי למעלה (בפסוק ט). (פ' דברים תשמ"ח)

רש"י ד"ה שמע, לשון הווה וכו'. מסתבר שכוונת רש"י לומר שמצד בנין התיבה אין כאן לשון ציווי לעתיד, אלא בנין 'מקור' (שם פעולה שאינו מתייחס לגוף ולזמן), שהרי לדעתו אין זמן הווה - כל הווה הוא עבר או עתיד (ראה בראשית כט, ג ועוד). (פ' דברים תשס"א)

רש"י ד"ה ובין גרו, זה בעל דינו שאוגר עליו דברים (ספרי). דבר אחר, אף על עסקי דירה... (סנהדרין ז ע"ב). ע"כ. תמיהני שאין רש"י מביא את הפסוק "אֹגר בקיץ" (משלי י, ה), שאותו הוא מביא בפסוק הבא (ד"ה לא תגורו מפני איש) כתמיכה בפירושו הראשון. (פ' דברים תשמ"ה)

רש"י נוטש את הפשט ומפרש בשני פירושיו שלא כאונקלוס, ויונתן בן עוזיאל מפרש כפירושו הראשון של רש"י. וקשה לומר שרש"י אינו מקבל דברי אונקלוס משום שהוא מתקשה בנטיית השם גר (כאן - גוף שלישי), שהרי מצאנוהו פעמים רבות בנטייה לגוף שני (למשל להלן ה, יד נאמר: "וגרך אשר בשעריך", והכוונה שם לכלל ישראל ולא ליחיד). (פ' דברים תשמ"ח)

ומכל מקום, דומה שהקושי הוא בהטיה - כלום יש גר של מישהו? (פ' דברים תשס"א) וכן ב"גור אריה". ולפי "באר מים חיים" אין לפרש שהכוונה לגר צדק, כי מה נשתנה הגר לענין משפט. הערת ר' רפאל בנימין פוזן שי': בדומה למנחם בן סרוק, גם רש"י הכיר באפשרות קיומו של שורש דו־עיצורי. לכן הניח ש"תָּגוּרוּ" וגם "תַּאַגְרוּ" נגזרו מן ג"ר, כדבריו בפסוק הבא "לא תגורו מפני איש - לשון אוֹגֵר בַּקַּיִץ". ולפי דרכו זו פירש גם כאן: "ובין גרו - זה בעל דינו, שֶׁאוֹגֵר עליו דברים. דבר אחר: ובין גרו - אף על עסקי דירה בין חלוקת אחים, אפילו בין תנור לכירים", הראשון לשון אֲגִירָה והשני לשון מגורים. אבל אונקלוס שולל את ההשוואה בין אג"ר לגו"ר כמבואר בפסוק הבא. ומה שתרגם "ובין גֵּרוֹ" - "וּבֵין גִּיּוֹרָא" בא ליישב את כפל הלשון "ובין אחיו ובין גרו". (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)