רש"י ד"ה ואצונו, ואזרזנו. ע"כ. כלומר לא נאמר כאן ציווי ליהושע, אלא לחזקו ולאמצו. ועיין רמב"ן "...שאמנה אותו נגיד ומְצַוֶּה על ישראל" וכו', ומעין זה, אף כי בהסתמך על פסוק אחר, גם "אור החיים" הק', כלומר "ואצונו" מעין לשון הפעיל - אעשה אותו מצווה. ודומה שזוהי גם כוונת אונקלוס. והשווה דברי רש"י (ויקרא ו, א ד"ה צו את אהרן) על זירוז במקום שיש חסרון כיס של המצטווה, דהיינו כאן - של יהושע שעלול להפסיד המלוכה. אך השווה לשון "ויצו" להלן (פסוקים כג ו-כה). (פ' נצבים וילך תשמ"ט, למחרת שובנו מטיולנו בפראג)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 31 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425