"וקרבנו". לא ידעתי, מה פשר הו"ו, שאינה אלא כאן, דווקא בקרבן שהוקרב בראשונה. חיפשתי ב"דיוקים", ואכן הוא שולח אל במדבר רבה (יג, י-יא) הרואה בו"ו זו אזהרה לשבט יהודה שלא יהיו בעלי גאווה. (פ' נשא תש"ן)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 7 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועתה נראה לי הדבר פשוט. הו"ו באה בהמשך לתיבת "ויהי" שאף היא אינה ביתר הקרבנות, וכמו הו"ו של "ויקריבו" שאף היא באה אחרי "ויהי", ראה פסוקים א-ב. (פ' נשא תשנ"ט) וראה חזקוני שכתב: וקרבנו - כלומר וזה קרבנו. דבר אחר: לכך נכתב בו"ו, שלא יתגאה לומר אני ראשון למקריבים, שהרי הו"ו מוסיף על ענין ראשון כאילו לא היה ראשון. ע"כ.
"שניהם מלאים סלת". לא ראיתי מי שיאמר, מניין להם סולת ושמן במדבר כשהתפרנסו מן המן שירד מן השמים. (פ' נשא תשמ"ח) וראה מש"כ בספר שמות (ראש פרשת תצוה).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425