"...ושפלה איננה מן העור והיא כהה". לפי שעה לא מובן לי פשוטו של מקרא. אם יש כאן לובן כאמור בפסוק יט, הרי המראה שפל מן העור, כפי שרש"י קבע באורח אקסיומאטי (ג ד"ה עמק מעור). ועוד: "והיא כהה", כלומר אין לובן ואין שער לבן - אם כן, מה יש כדי לטמא? והנה ב"דעת מקרא" מבואר: אם יראה הכהן את השאת או את הבהרת (המוזכרות בפסוק יט) והיא חלשה מן הלובן המינימלי, שהוא אחד מסימני הצרעת. כלומר: הצבע הלבן חלש מן הלובן של קרום הביצה, על הכהן להסגירו למשך שבעה ימים כי יש חשש שהצבע הכהה יבהיר, והשיער יהפך ללבן. (פ' תזריע תשנ"ה)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425