רש"י ד"ה אך את הזהב, ...לומר שצריך להעביר חלודה שלו וכו'. מקורו בספרי זוטא. לפי הידוע לי זהב אינו מתחמצן וממילא אינו מעלה חלודה. וצריך לבדוק. (פ' מטות מסעי תשס"ג) בשאלה זו עסק גדי איידלהייט, וכך כתב: "אפשר לתמוה קצת, על שענין החלודה מופיע דווקא במתכת הזהב שאינה מתחמצנת ומחלידה, אולם המילה 'אך' באה למעט והכוונה בפסוק היא למעט את החלודה והלכלוך, שהכלים צריכים ניקוי לפני ההגעלה. פירוש רש"י מתייחס למילה 'אך', ולאו דווקא לזהב, אלא לאחת מן המתכות שאחריו שמתחמצנות (או בתערובות המכילות מתכות אלו שגם הן מתחמצנות)". (הראני ר' חזקי פוקס שי')
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 31 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"...ואת העֹפרת". אונקלוס מתרגם: וית אברא. ואף על פי כן קשה קצת לקבל שזהו העופרת שבלשוננו, שהרי זו נמסה מהר למדי, כלומר אינה "באה באש". (פ' מטות מסעי תשנ"ז)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425