"וטבח טבח והכן". לפי חז"ל והמפרשים המיחסים לאבות האומה שמירה על תרי"ג מצוות, כיצד סמכו על שחיטתו של מצרי? וגם יש מקום לשאול, אימתי חל איסור גיד הנשה - "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" (לב, לג) - אם מיד ואם אחר מתן תורה. ואולי יש קצת רמז אצל רשב"ם על אתר - "לזכרון גבורתו של יעקב ונס שעשה לו הק' שלא מת", משם משמע, אולי, כאפשרות השנייה. (פ' מקץ תשס"ב) ור' חולין צא ע"א: ואמר רבי יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב "וטבוח טבח והכן"? פרע להן בית השחיטה (רש"י - שלא יאמרו בשר הנחירה אני אוכל, לפי שבני יעקב שומרי מצוות היו, דאף־על־פי שלא ניתנה תורה, מקובלין היו מאבותיהם). "והכן" - טול גיד הנשה בפניהם כמאן דאמר גיד הנשה נאסר לבני נח. ור' מהרש"א שם. ובמשנה חולין פ"ז מ"ו נחלקו ר' יהודה וחכמים אם נאסר גיד הנשה כבר מזמן בני יעקב או שרק בהר סיני נאסר גיד הנשה, אלא שנכתב במקומו. ור' משך חכמה על אתר.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 43 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425