מנחת שי על אסתר · פרק 9 · פסוק 9

פרמשתא. שי"ן זעירא בס"ס לא ריש ולא תי"ו ועיין מ"ש בשמואל ב' כ"א:

ארידי. מאן סליק לעילא ואתא ואמר אם מלת ארידי מלא יו"ד או חסר במקרא גדולה חסר יו"ד ונמסר עליו לית וחסר וכן נכתב ונמסר במקרא כ"י ואולם בספרים אחרים ישנים מהדפוס וכ"י מלא יו"ד וכ"כ ר' מאיר במרגליותיו:

ויזתא. במדוייקים כ"י הוא"ו רבתי וכן ראיתי בנוסחאות כ"י מאותיות רבתות ובפ"ק דמגילה וא"ו דויזתא צריך למימתחיה בזקיפה וכו' וכתב הרא"ם י"מ מותח בקריאתה וי"מ בכתיבתה והיא מאלפא בי"תא של אותיות גדולות והר"ן כתב דלאו למימרא דבעי לאורוכי לו"או טפי משאר וו"ין שהרי לא מצינו שנמנית במסורת באותיות גדולות אלא לפשוט ראשו הכפוף והיינו לשון מתיחה שהוא זקוף מלשון זקיפה עכ"ל ובמסכת סופרים א"ר זעירא וא"ו דויזתא צריך למזקפיה כמרדיא דלברות כן צריך להגיה לפי דעתי כי הא דאמרינן בב"מ ריש פ' השוכר את הפועלים עלה דמתניתין דקתני ע"מ שאין לכם עלי אלא פת וקטנית בלבד א"ל רב אחא לאב חסדא פת קטנית תנן או פת וקטנית תנן א"ל האלהים צריכא וא"ו בי מורדיא דלברות ופי' רש"י ז"ל לברות שם הנהר מורדיא עץ שרב החובל מנהיג בו את בספינה לרחקה מן האבנים ומן המכשולים ובלעז בטי"לו ובעירוך ערך מרדיא פירוש המשוט של מלחים ועיין עוד בענין וא"ו של ויזתא מ"ש בעל מנות הלוי בפסוק ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ובספר גאולת הגר (אמר המגיה בכל ספרים המדוייקים זי"ן של ויזתא זעירא וכן נמסר במס"ק לית ז"ין זעירא וכן במסרא רבתא באלפא ביתא מאותיות זעירות נמנית ז"ין של ויזתא ואע"פי שהרב המחבר לא כתב על זה כלום נראה לכאורה שלדעתו אינה זעירא כיון שדרכו להעיר אזן על אות רבתית או זעירא חשבתי להדפיסה זעירא כמו שמצאתי בכל הספרים המדוייקים ע"כ):