שד"ל על דברים · פרק 17 · פסוק 8

כי יפלא ממך דבר למשפט: כבר צוה להעמיד שופטים בכל עיר, אם כן ודאי כי יפלא ממך דבר למשפט אינו אלא כשחכמי העיר (השופטים) חולקים בדבר, כמו שפירשו חז"ל, אך אין זה נלמד ממלות דברי ריבות בשעריך, כי מחלוקת החכמים איננה ריב, ומלות דברי ריבות בשעריך ענינן שבעלי הריב מתעצמים בטענותיהם עד שאין השופטים יודעים להכריע מי חייב ומי זכאי, או שיודעים מי הוא החייב ואין בידם להכריע באיזה שיעור הוא חייב, ובאמרו כי יפלא ממך, הדבור חוזר אל העם כלו, כי כשהשופטים חלוקים, העם לא ידע מה יעשה, ואז מצוה על הקהל ההוא לשלוח שלוחים לבית דין הגדול.

בין דם לדם: שלא ידעו השופטים להחליט אם ההריגה היתה בזדון או בשוגג. והנה ההפלאה והספק הוא בין דם לדם, שלא ידעו להבחין מה הוא הדם הזה, כלומר אי היתה ההריגה הזאת, אם בשגגה ואם בזדון. מליצת בין ל... משמשת כשהכוונה להבחין דבר מדבר, כגון אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו, ובין טמא לטהור יודיעום.

בין דין לדין: בין תביעה לתביעה, כלומר לא ידעו להבחין אם מה שראובן תובע משמעון, היא תביעה צודקת אם לא.

ובין נגע לנגע: בעניני פצע וחבורה (כפירוש ראב"ע ורמב"ן), ומצאנו נגע להוראה זו, נגע וקלון ימצא (משלי ו' ל"ג), ופירושו בצדו כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם.