שד"ל על דברים · פרק 18 · פסוק 8

לבד ממכריו על האבות: רבו הפירושים על המלות האלה בדברי הראשונים והאחרונים, המולים והערלים, ולא אחד בהם שתהיה מלת על מתפרשת בו בדיוק ובצמצום. ובעל הרכסים לבקעה פירש: לבד משדהו וביתו שמכר מדוחקו, שעל אבות הכהנים מוטל לגאלם מיד הקונה, לטובת הלוי. אבל דבר זה אין לו ענין לכאן. ואני הייתי מפרש שאם יהיו הזבחים מרובים, שלא יספיקו לאכלם בזמן הקבוע להם (יום אחד או שני ימים), וימכרו את העודף לכהנים אחרים, אז מוטל על האבות ושרי הכהנים לחלק בין הכהנים כס הממכרים ההם, לא חלק כחלק, אלא כפי מה שיראה להם לפי צורך כל אחד ואחד, ולפי תכונתו ומעלתו. ועדיין קשה לי מלת ממכריו, ויותר היה ראוי שיאמר ממכריהם (של לוים הנזכרים בפסוק הקודם).