שד"ל על דברים · פרק 33 · פסוק 29

ויכחשו אויביך לך: המליצה הזאת מצאנוה בחמשה מקומות, כאן בבנין נפעל, ובשמואל (ב' כ"ב מ"ה) בני נכר יתכחשו לי, בהתפעל, ובתהלים מצאנוה שלש פעמים בפיעל, בני נכר יכחשו לי (י"ח מ"ה), ברב עזך יכחשו לך אויביך (ס"ו ג'), משנאי ה' יכחשו לו (פ"א י"ו). והנה קצת מן המפרשים פירשו המליצה הזאת מענין כחישות ורזון (עיין רד"ק שרש כחש, ורעב"ע בתהלים פ"א י"ו); ופירוש זה לא יועיל באותם שבאו בפיעל, וגם באותם שבאו בנפעל ובהתפעל יקשה, כי מצאנו ענין הכחישות בבנין הקל, ובשרי כחש משמן (תהלים ק"טו כ"ד) ומה מקום עוד לנפעל והתפעל? וכי האויבים יעשו עצמם כחושים ורזים ברצונם? כי מלת לו בלתי מתפרשת יפה - ורוב המפרשים והמתרגמים פירשו כמשמעו ענין כחש וכזב, ואמרו שהכוונה יסתירו שנאתם ויחניפו לך מפני היראה; וזה בעיני פירוש מגונה מאד, כי ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו, אבל שיחניפו לו, ובקרבם ישימו ארבם, אין זו ברכה; ויותר הוא מגונה במקראות האמורים כלפי האל, כי איך יתכן לומר כי משנאי ה' יחניפו לו? אם כהתל באנוש יהתלו בו? - לפיכך נראה לי כי המליצה הזאת היא לשון מושאל, וענינה: לא יהיו מה שהיו מלפנים, כי תאבד מהם גבורתם, באופן שמעשיהם עתה יכחישו מעשיהם מקודמים, כאילו אי אפשר שהם עשו הגבורות המסופרות עליהם, וכאילו הם בעצמם יכחישו בפיהם את עצמם, ויאמרו לך איננו אותם שהיו מפורסמים בגבורתם. וכיוצא בזה בלשון צרפת אומרים se démentir. וגם חוץ מהמקראות הנזכרים למעלה מצאנו שרש כחש בהוראה הזאת המושאלת, והוא (חבקוק ג' י"ו) כחש מעשה זית, ויפה פירש ראב"ע: כאילו לא היה זית בתולדתו. והנה ההוראה הזאת משפטה להאמר בבנין התפעל (כמו בלשון צרפת se démentir), או בנפעל, וכמו זר יֵחָשֵב היותה נאמרת גם בפיעל, ומכל מקום אין זה באמת דבר זר וחדש, כי כבר מצאנו פיעל בא במקום התפעל, כגון פִּתַּח הסמדר, והכוונה פתח את עצמו, לא פתחה אזנך (ישעיה מ"ח ח') לא פתחה את עצמה, ולבו רחק ממני (ישעיה כ"ט י"ג) כתרגומו, אף כאן כִחֵש את עצמו מעשה זית, בני נכר יכחשו עצמם לי.