יתנחם: מנוחת הנפש והשקט מהתפעלות מה; נחם כמו נח מ... מתנחם לך להרגך מניח חמתו בחשבו להרגך, ובן אדם ויתנחם, נח מעצתו ועוזבה, הוי הנחם מצרי, אשקיט חמתי ע"י נקמה; ועל עבדיו יתנחם ינוח מחמתו אחרי כל מה שסבלו.
קריאה במקור
שד"ל על דברים · פרק 32 · פסוק 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואפס עצור ועזוב: מלת אפס ענינה לפעמים: אין דבר רק הדבר הזה, כמו אני ואפסי עוד (ישעיה מ"ז ח' וי' וצפניה ב' ט"ו) שענינו אין אחר זולתי אני, ואין אחר חוץ ממני. אף כאן הכוונה לא ישאר אלא עצור ועזוב. כלו' לא ימלט מן הצרות רק מי שיהיה סגור או שיהיה נשכח, דוגמת והנשאר והנצור ברעב ימות (יחזקאל ו' י"ב) וכן יתפרש ואפס עצור ואפס עזוב (מ"ב י"ד כ"ו) אין רק עצור ועזוב, וכן והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל, לא ישאר לו אפילו מי שיהיה סגור או נשכח.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a4c656235d42c849e4e1440e06632e517ff53afe6fd87f64394eaf0a481066