לא יבא פצוע דכה וכרות שפכה: פצוע באופן שנשאר כל הגוף דכה, וזה פצוע בביצים, וכרות באופן שנשאר שופך, כאמרם בתלמוד (יבמות ע"ה ב') מי שעל ידי כריתה שופך, שלא על ידי כריתה אינו שופך אלא מקלח. וטעם האיסור נראה משום לא תהו בראה, כי האשה אשר יקח לו הסריס לא תוליד. ועד כי נשי הרומיים היו בוחרות להבעל לסריסים, כדי שלא להתעבר, וכמו שכתב יובינאל VI. 365
קריאה במקור
שד"ל על דברים · פרק 23 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
Sunt quas eunuchi imbelles, ac mollia semper,
Oscula delectent, et desperation barbae,
Et quod abortive non est opus.
וכן מרציאל VI 67,
Cur tantum eunuchos habeat tua Gellia, quaeris,
Pannice? Vult futui Gellia, non parere.
ברוך המקום שקדשנו בתורתו ובמצותיו, ועשה שיהיה הזווג לקיום המין ולהצלחת החברה, לא להנאת שעה בלבד. גם רז"ל הלכו בעקבות נותן התורה ית' (כדרכם תמיד), והרבו תקנות ואזהרות להרחיק כל מיני זמה, ולהרבות הזווגים הכשרם, ושלום הבית, והצלחת ההורים והבנים, ואהבתם זה את זה; וכל זה נתקיים בישראל בכל משך הגלות, עד הדור אשר היה לפנינו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a4c656235d42c849e4e1440e06632e517ff53afe6fd87f64394eaf0a481066