כי לבני לוט נתתיה ירושה: בבני לוט ובני עשו הזכיר כי ה' נתן להם את הארץ והשמיד יושביה מפניהם, אבל בכפתורים לא אמר כי ה' השמיד את העוים מפניהם, ע"כ נראה כי בכל זרע אברהם או אשר ממשפחתו (אדום ועמון ומואב) אמר כי ה' נתן להם ירושה, והכוונה לאסור לישראל התגרות בהם, אבל הכפתורים לא היו ממשפחת אברהם, על כן לא אמר כי ה' נתן להם ירושה, והנה ארצם מותרת לישראל. והנה הזכיר את העוים והכפתורים, לבלתי יאמרו ישראל: אם אין ה' מעביר מתנותיו מזה לזה, אם כן גם ארץ פלשתים לא יתן בידנו, הואיל והוא נתן אותה לכפתורים; ורוח הקדש משיבה כי בענין העוים אין הענין כמו בארץ אדום עמון ומואב, כי העוים לא נפלו ביד קרוביו של אברהם, כי הכפתורים היוצאים מכפתור, שאין להם שום התיחסות עם אברהם, הם השמידום וישבו תחתם.
קריאה במקור
שד"ל על דברים · פרק 2 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a4c656235d42c849e4e1440e06632e517ff53afe6fd87f64394eaf0a481066