שד"ל על דברים · פרק 1 · פסוק 9

ואמר אליכם בעת וגו': הקדים הספור הזה להזכירם כי בעיניהם או שאיננו מתרשל בהנהגתם ובהשגחה על כל צרכיהם, ושגם מה שלא היה הוא לבדו מספיק לעשותו לטוב להם, היה נותן לב להפקיד עליו אחרים שיהיו כדאי לעשותו, לבלתי יחסר העם דבר. והנה אחר שראו כל זה, לא הוא גרם להם לשאול שישלח מרגלים, שאם היה צורך בדבר היה עושהו בעצמו, ולא הוא נתן להם פתח להיות נפתים אחר דברי המרגלים, לבלי לכת אל הארץ ולבלתי סמוך על דברי משה, שהיה אומר להם באו ורשו, כי כבר בחנו אהבתו אותם והשגחתו על צרכיהם.